מדע בזיוני

מיון הערימה כלוא בין עמיר לב (חבק אותי, חבק אותי חזק, את אומרת) לבין רמי פורטיס (היפנים המציאו אדם מתוחכם שהורג אנשים מזן מסויים). גם את יונה וולך אני גורר לכאן. למעשה הפוסט הזה מוקדש כולו לחיבוקים. חיבוקים ווירטואליים – תחליפים מכאניים לדבר האמיתי. בעיניי זה לא פחות ממרתק (צריך, כמובן, להתעלם מהבעיות האתיות בשלב הפיתוח). אחרי הפוסט הזה, חלקכם יקראו להוציא מחזקתי את הילד וחלקכם יקראו לא לאפשר לי להמשיך ולעסוק במחקר מדעי. למרות כל זאת, תנו לי להיות פרקליטו של השטן.

דרמה קורעת לב: בייביסיטר, חניה, כרטיסים, פופקורן ושתיה - בין וואלה! סרטים לגלובוס עזריאלי פיספסנו את הסרט. אנא עזרו לאורן להצביע על אשמים.

לפני שנולד נעם נשבעתי שאותי לא יתפסו מדבר אליו בטון מפגר-מתיילד-עולה ויורד…. כך הפך אותי הדיקטטור הקטן לזונה של חיוכים.

קשים ועמוסים חייו של האבא הטרי, בעיקר כשמדובר בפסח על טקסיו ומנהגיו המעיקים וגם מבחנים לבדיקה מונחים בערימה – מבחנים של סטודנטים יצירתיים במיוחד – כל אחד מהם מקבל את מלוא הקרדיט לפני שנחרץ דינו, מי לחסד ומי לשֶבֶט (ומי לשבת ללמוד למועד ב'). ובינתיים מעט הערות והשלמות לפני שנחזור לבלשנות החישובית (ביחד ולחוד): עוד דברים שאפשר לעשות עם מילים (שמות, ביטול חמץ), עוד טאוטולוגיות בפרסום והמשך המסורת של שיבוש השירים והתאמתם לדיקטטור.

אין יותר חי מזה - בּוֹבּוֹ בהופעת בכורה + שלוש הופעות ביוטיוב (לוּ ריד, פטי סמית', ו-REM)
וכך נולדה בבלוג עוד קטגוריה - הדיקטטור הקטן. הוא, די אדיש לכל זה, עשה חיקוי מדוייק של אי.טי. פון הום.