מדע בזיוני

גדלתי להאמין בעיוורון. לא סתם עיוורון אלא עיוורון מלא. כפול (double blind review). עיוורון  כשיטה שאין בילתה. כמו פורנוגרפיה, גם זה עניין של גאוגרפיה ובמרחבי האקדמיה שלי (כלומר מדעי המחשב->למידה חישובית/עיבוד שפה) עיוורון הוא דבר מקובל (כחיובי). עוד פוסט תוהה על מאחורי הקלעים של האקדמיה.

לפי מיליון שנה, כשראיתי את הסרט נפלאות התבונה, מה ששרף בעיניי את הסרט לא היה הקיטשיות המופלגת ולא שיכתוב ההיסטוריה המשפחתית אלא דווקא ההסבר הפסודו-מתמטי לשיווי משקל נאש. זו הסצינה ההיא בפאב בה נאש מסביר למה כדאי להם להתחיל דווקא עם החברות של הבלונדינית ולא איתה עצמה. "אבל, היי!" אומר לעצמו כל מי שלמד תורת [...]

לכבוד פורים, לכבוד מסירת הציונים, לכבוד כל הסטודנטים ששואלים אם יש פקטור ותגובה ציונית הולמת לזה – 'מגדל השן הפקות' חברת הבת של מחלקת המדיה של הבלוג משחררת עוד היטלר.

אה, כן. גם לנו נמאס.

ההצהרה שתשוחרר להלן תגרור הרמת גבה מאלו שלא היו שותפים לצרה והנהון של הסכמה מחלק ניכר מקוראי הבלוג – סטודנטים למדעי המחשב בעבר ובהווה. הנה זה בא: התואר במדעי המחשב הוא התואר (החד חוגי*) הקשה והעמוס ביותר באוניברסיטה. זה קשה בכמה סדרי גודל מכל תואר אחר (למעט אולי מתמטיקה ופיזיקה). הקושי נובע מהקושי האינטלקטואלי (הקורסים [...]

על סרקזם, פילים וילדים.

אם היה לי חשבון הייתי מטווט את הלינק הבא: The First Universal Programmable Quantum Computer Unveiled. באופן עקרוני זו ידיעה ברמה של OMG. כי מחשב כזה (שיקח עוד כמה זמן עד שבאמת יפעל ויהיה ניתן לתכנות) ישנה את כל מה שאנחנו יודעים על חישוב ועל מה שאפשר או אי אפשר לעשות עם מחשבים (ע"ע ההצפנה [...]

למי שמתעניין קצת במה שאני (ספציפית) ושכמותי עושים הנה שלוש הרצאות מהכנס בעל השם הבלתי אפשרי AAAI-ICWSM (Association for Advanses in Artificial Intelligent – International Conference for Weblogs and Social Media) שהתקיים במאי בסן חוזה אשר בקליפורניה.
מסתבר שהם העלו את כל ההרצאות לרשת. היום מישהו אמר לי שהוא ראה את ההרצאה ברשת. התגובה הראשונית הייתה [...]

מסתבר שיש מכת טעויות בטפסי בחינות הבגרות.
הדיון בוועדת החינוך התקיים לבקשת ח"כ אופיר פינס (עבודה) ובו התברר כי לא מתבצעת שום ביקורת על טופס הבחינה לפני או אחרי ההדפסה, וטעויות דפוס עלולות להתגלות 15 דקות בלבד לפני הבחינה. [ע"פ YNET]

'פייר מנארד, מחברו של דון קיחוטה' הוא סיפור קצר ומבריק של חורחה לואיס בורחס (אחד מני רבים. סיפורים רבים, לא בורחסים). נזכרתי בסיפור הזה בעקבות פוסט בבְּלָאג של XKCD. על דרכים יצירתיות יותר ופחות (ובעייתיות יותר) לסינון תגובות, פורומים וצ'אטים.

במחקר אקדמי, כמו בבורסה, צריך לדעת מתי לחתוך ולמזער הפסדים – מתי כיוון מחקר מיצה את עצמו ומתי זה עניין לעוד קצת (או הרבה) עקשנות שתוביל לפריצת הדרך המיוחלת (כלומר לתוצאות ברות הצגה בכנס קיקיוני). אולי זה מה שמבדיל חוקר טוב מחוקר בינוני – היכולת הזו להרפות ולהשאיר את הכיוון המסויים הזה להוזים אחרים. הבעיה [...]