מדע בזיוני

על סרקזם, פילים וילדים.

אם היה לי חשבון הייתי מטווט את הלינק הבא: The First Universal Programmable Quantum Computer Unveiled. באופן עקרוני זו ידיעה ברמה של OMG. כי מחשב כזה (שיקח עוד כמה זמן עד שבאמת יפעל ויהיה ניתן לתכנות) ישנה את כל מה שאנחנו יודעים על חישוב ועל מה שאפשר או אי אפשר לעשות עם מחשבים (ע"ע ההצפנה [...]

מאימתי ילדים מבינים אירוניה (ומבוגרים?!). שימו לב לקליפון הבא, בעיקר לדו-שיח בהתחלה, שנראה שהוא מיועד לשעשע הורים יותר מאשר טף.

למי שמתעניין קצת במה שאני (ספציפית) ושכמותי עושים הנה שלוש הרצאות מהכנס בעל השם הבלתי אפשרי AAAI-ICWSM (Association for Advanses in Artificial Intelligent – International Conference for Weblogs and Social Media) שהתקיים במאי בסן חוזה אשר בקליפורניה. מסתבר שהם העלו את כל ההרצאות לרשת. היום מישהו אמר לי שהוא ראה את ההרצאה ברשת. התגובה הראשונית [...]

מסתבר שיש מכת טעויות בטפסי בחינות הבגרות. הדיון בוועדת החינוך התקיים לבקשת ח"כ אופיר פינס (עבודה) ובו התברר כי לא מתבצעת שום ביקורת על טופס הבחינה לפני או אחרי ההדפסה, וטעויות דפוס עלולות להתגלות 15 דקות בלבד לפני הבחינה. [ע"פ YNET]

'פייר מנארד, מחברו של דון קיחוטה' הוא סיפור קצר ומבריק של חורחה לואיס בורחס (אחד מני רבים. סיפורים רבים, לא בורחסים). נזכרתי בסיפור הזה בעקבות פוסט בבְּלָאג של XKCD. על דרכים יצירתיות יותר ופחות (ובעייתיות יותר) לסינון תגובות, פורומים וצ'אטים.

במחקר אקדמי, כמו בבורסה, צריך לדעת מתי לחתוך ולמזער הפסדים – מתי כיוון מחקר מיצה את עצמו ומתי זה עניין לעוד קצת (או הרבה) עקשנות שתוביל לפריצת הדרך המיוחלת (כלומר לתוצאות ברות הצגה בכנס קיקיוני). אולי זה מה שמבדיל חוקר טוב מחוקר בינוני – היכולת הזו להרפות ולהשאיר את הכיוון המסויים הזה להוזים אחרים. הבעיה [...]

כתיבת מדע פופולרי בעיתונים זה סיפור בעייתי. סיפור, תרתי משמע. מצד אחד צריך להיות נאמן למחקר, ומחקר, מה לעשות, הוא לעיתים יבשושי ובעיקר לא נגיש להדיוטות (=הקוראים). מצד שני צריך להנגיש את המחקר, לספר סיפור, ליצור עניין. מצד שלישי, מי שאמון על מלאכת הגישור-פישור הזו הוא כתב מדעי שגם אם יש לו הבנה מסויימת בהוויות [...]

"צ'רניאק הוא הבובליל של ה-NLP". המשפט המטופש הזה אשכרה יצא לי לפני יומיים תוך כדי דיון מעבדתי על מדיניות הקבלה של מאמרים לכנסים מדעיים. הפוסט הזה, כמתחייב מהכותרת (כאילו הכותרות שלי מחייבות אותי כהוא-זה), יעסוק מעט בצ'רניאק ובסלבריטיס אקדמיים, במדיניות הקבלה לכנסים ובריאליטי.

אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של עתודה. את החיים העליזים של שבירת שמירות, הטרדת מש"קיות ומארבים בבוץ בגיל שמונה-עשרה הם מחליפים בחיי אקדמיה שם כולם מתייחסים אליהם כילדים זבי חוטם ואז, את חיי הקמפוס העליזים של גילאי העשרים ומשהו הם מחליפים במדים, שם הם תקועים עם חרמנים ומפריחי נפיחות בני שמונה-עשרה. טיול שיחרור?! [...]