מדע בזיוני

בעקבות מעבר מזדמן על הסט של סרוגים – מניין שני. אחד הפרקים המבריקים ברעש לבן של דון דלילו מלעיג על חוסר היכולת לחוות חוויות בצורה אותנטית, על הצורך המודרני במתווך לחוויה ועל תפקיד התקשורת כנותנת גושפנקא קיומית. ג'ק מחכה לבִּי בשדה התעופה של איירון סיטי. בִּי מתעכבת ובינתיים מגיחים מהמסוע אנשים חיוורים ותשושים שנראים כפליטים. [...]

אחד הדברים הנוראיים ביותר שאפשר לעשות למשהו אהוב הוא לנתח אותו ברצינות תהומית. ללכוד אותו, לתלוש את כנפיו, למסמר אותו ללוח שעם ולהתבוננן בזכוכית מגדלת עם עין אחת עצומה וגבה שניה זקורה. ובכל זאת כמה מילים על תופעה בלשנית מסויימת (כינויי גוף) בטקסטים של סוזן וגה. זה מה שקורה כשלמעריץ יש נטיה בלשנית שיטחית והמוזה [...]

כבוד שבוע הספר – ערימה מוקדמת. בערימה הפעם – עתיד המילה הכתובה בפריזמת הבלשן החישובי, שבוע הספר כיום זיכרון. את הספר כותבים… אתם יודעים…סופרים, סיפריות ציבוריות, ראיון ישן עם ניל סטיבנסון ו- XKCD, יאמ.

אורי קציר כותב בגנות ההגזמה: השפה העברית הפכה בשנים האחרונות לנחלתם של מגזימנים כרוניים. את מקום הביטוי הצנוע והרגיל תופסים ביטויים שנועדו להאדיר לא רק את המציאות אלא גם את הרושם שמתאר אותה מציאות מבקש לעשות על שומעיו. את מקום ה"יפה", ה"נעים" וה"נחמד" תפסו "מהמם", "מדהים" ו"מטריף". (יש שם המשך, כמובן) רציתי לכתוב תגובה ויצא [...]