מדע בזיוני

על סלמון מעודן ואבירים מקוללים ובעיקר על מוזריות לשוניות.

על מבטאים, כנסים וערוצים רועשים. נפתח בצחוקים על השכבות החלשות. למה בכלל לדבר אנגלית דווקא? במדור 'השראה' בכלכליסט כותב שיזף רפאלי  מה סוד כוחה של האנגלית (שמועברת לטיפול בדגש קל שישפכו עליה את זעמם).  אבל העיתוי מסתדר לי מצויין עם סיכום כנס ה-ACL. השנה קיבלתי החלטה לא להשחית את זמני על הרצאות של סינים. כשגזען [...]

מאימתי ילדים מבינים אירוניה (ומבוגרים?!). שימו לב לקליפון הבא, בעיקר לדו-שיח בהתחלה, שנראה שהוא מיועד לשעשע הורים יותר מאשר טף.

מקובל להתפעל מנבוקוב וקונרד שהצליחו לכתוב בשפה שניה ואפילו להתעלות על הכתיבה בשפת אימם. סופרים ישראלים עושים זאת תדיר, עגנון למשל. אבל האם באמת אפשר להשתחרר מהמטען התרבותי והלשוני של שפת האם? לאה גולדברג כמשל. למשל.

שתי הערות לשוניות לא אפו[נִ]יות:
א. כשאת לא אומרת לא – למה את מתכוונת
ב. כור ההיתוך של השפה

בתיבת האימייל נחתה הודעה על ייסודו של ג'ורנל חדש ה- JINR (Journal of Interesting Results in Natural Language Processing and Machine Learning). לכאורה עוד אימייל שימחק על עוד יוזמה שתתאדה, אבל היוזמה הזו, שאני מקווה שתצליח, דווקא מספקת הצצה מעניינת לאחד הסודות השמורים של האקדמיה. טוב, לא ממש סודות וגם לא בדיוק שמורים אבל זה עוד אחד מהנושאים העקרוניים האלו שלא כל כך אוהבים לדבר עליהם.

בשבת האחרונה פרסמו במוסף הארץ את רשימת "טובי המוחות – עשרה מדענים צעירים ומבטיחים מתארים את הישגיהם השנה". את הרשימה סוגר יהונתן ברנט דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. ברנט מספר שם על המחקר שלו בבלשנות חישובית ועל הניסיונות להפריך את תאוריית הדיקדוק האוניברסלי (/גנרטיבי) של חומסקי. כבר מזמן רציתי לכתוב כמה מילים על חומסקי [...]

"מילה בסלע – שתיקה בתרי" אמרו לנו חכמים ותמחרו את ערכו של השקט למושגים חומריים כך שכולנו נבין את ערכו. אבל איך מזהים את השקט הזה? איך קוראים בין השורות ואיך מקשיבים לשקט שבין המילים? מסתבר שזה לא כל כך פשוט. נראה שהפרדה בין מילים היא שלב מוקדם והכרחי בהבנת המשמעות של משפט שנאמר. איך [...]