אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג
ויהי באשמורת הבוקר ויעור היֶלֶד ויקרא 'אאאאאאאה' ונאמֶר 'היננו' ונאכיל את היָלֶד. ונשלוף CSI בא בימים מהכן-מָאקְס ונצפה ונירדם. וב-CSI מסופר על איזה פסיכופת עם הזיות דתיות וכאשר הוא נתפס הוא מצטט "כל מי שנגזר גורלו לא יוכל להיגאל – מות יומת" ואז מוסיף "ספר ויקרא 27, 29". לא צריך לדעת את התנך בעל פה [...]
נפתח בהודעה מנהלתית: בדרך כלל הבלוג מתגאה ומתנאה בפוסטים ארוכים כמו הפסקת פרסומות בערוץ 2. יחד עם זאת מידי פעם עולה הצורך לשתף באיזו דחקה בלשנית, לציין איזה פירור עליו אין לי יותר מדי מה לומר או אולי פירור עליו יש לי הרבה יותר מדי מה לומר אבל אין זמן לכתוב. בדיוק לשם כך אני [...]
מקובל להתפעל מנבוקוב וקונרד שהצליחו לכתוב בשפה שניה ואפילו להתעלות על הכתיבה בשפת אימם. סופרים ישראלים עושים זאת תדיר, עגנון למשל. אבל האם באמת אפשר להשתחרר מהמטען התרבותי והלשוני של שפת האם? לאה גולדברג כמשל. למשל.
אתמול נפלה לידי חתיכת עיתון (ידיעות) משבוע שעבר שם הופיע דיווח על התפטרותו של שר האוצר היפני שנראה אבוד לחלוטין ב-G7. "נאקאגוואה הופיע לפגישה כשהוא שיכור מעבר למקובל"*. על הכתבה הייתה חתומה 'מישהי. טוקיו.' כנראה סטודנטית או "אישה של" שמחלטרת עבור ידיעות. 'שיכור מעבר למקובל' בחירת מילים מוזרה מעט.
כידוע לקוראי הבלוג האדוקים – אני מחרים את עיתוני סוף השבוע. כלומר אם מזדמן לי עיתון אקרא בו בעיון, אבל כסף לא אוציא על חוסר העריכה הזה. עיתוני הנייר חודרים את חומת ההתנזרות רק באירועים מיוחדים – כשהפועל לוקחת את הגביע, כשאנחנו אצל ההורים או כשבעלת השליטה מחליטה להתמרד וקונה את העיתון המשוקץ (היא מחביאה אותו בתחתית המגירה של התחתונים). להווי ידוע שבעלת השליטה היא קנדית ולכן המרד מסתכם בהראלד-טריביון הכולל את המהדורה האנגלית של הארץ (או להיפך). ההמנעות הזו מעיתוני נייר גורמת אצלי לפרץ השתאות בכל פעם שאני מוצא עודף שגיאות כתיב, טעויות תחביר מוזרות או סתם משפטים סתומים ובלתי מפוענחים. היבריש מוגזם בכלל מוציא אותי מדעתי ואינגליזמים כמו 'עושה שכל' או 'בסופו של יום' פשוט מביאים לי את הקררה (ניסיון להתחכם על gives me the chills). בכל אופן, כך אני נחשף לתופעה לשונית מעניינת. בניגוד להיבריש אקרא לה אינְבְרית.
"על כן קרא שמה בבילון כי שם בלל ה' את שפת כל הארץ". בבילון מציעים תרגום טקסטים אונליין. זה מה שקורה כשמבקשים מבבילון לתרגם את התיאור של בבילון כפי שהוא מופיע באתר: בבילון תרגום אונליין חינם הוא שלך עוצר אתר אינטרנט כאשר זה בא לתרגום. המתרגם האונליין שלנו יעזור לך להשיג את תרגום השפה הכי [...]
על ההבדל בין ביטויים בעברית לנמרי חברבורות.
שתיים וחצי סקירות על תרגום ממוחשב ועוד כמה מיתוסים וסיפורים א. הקדמה – הבשר בא קר לא מזמן גמרתי את הספר שנת הבשרים שלי. מומלץ. לצד כמה הברקות ('בשר הוא המסר', 'העיקר בקר'), התרגום צולע מעט. אחת הדוגמאות היא "הייתי צריכה לקנות בגדים. נכנסנו לאחד הבוטיקים וסלואן הפגין בקיאות באוספים*". האמת שאני לא מכיר את [...]
שנות החמישים היו ימי הזוהר של הבלשנות החישובית. ימי הזוהר לא נבעו מהצלחות כבירות אלא מתקוות כבירות ומהתחושה שהנה – עוד רגע קט מחשבים יבינו שפת אנוש. אפשר לומר שבכל אשם טורינג עם פיצוח האניגמה וההגדרה של מבחן טורינג לבינה מלאכותית. המלחמה הקרה עוררה את הצורך בתרגום ממוחשב מרוסית לאנגלית. מה זה בעצם פיצוח של מסר מוצפן, טענו המדענים, אם לא תרגום של המסר משפת סימנים אחת (הצופן) אל שפה אחרת (שפת המקור). אוי כמה שהם טעו. תרגום ממוחשב – הגביע הקדוש של הבלשנות החישובית עדיין רחוק מלהיות בעיה פתורה. בפוסט הזה שהוא בעיקרו קוריוז, אני אביא כמה הפניות משעשעות ומוקדמות יותר – מהימים האופטימיים של הבלשנות החישובית.
לפני כחודש התבשרנו שדובר סורי רישמי אישר שחיל האוויר הפציץ מתקן גרעיני. אחרי יום ארוך של בירורים ומסע לחצים סורי החליט האו"ם להפיל הכל על הש.ג.: המתורגמן – במקרה דנן. אני לא מאמין בזה. אפילו לא לרגע. זו דרכו של האו"ם למנוע משבר (שהרי סוריה שאיבדה מתקן גרעיני היא סוריה מושפלת, כלומר תאבת נקם. עדיף [...]
צפייה בארכיון נושא תרגום .
